איזה יפה השיר לא יוצא לי מהראש!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

סידרה ממש מדליקה, אין מה לומר. מורן הצליחה ליצור פה יופי של באזז. לי אישית היא עשתה בית ספר לשיווק ברשתות חברתיות.
מתי העונה הבאה?

גדול – אלופה!

[...] הוא העורך שלי לשעבר, בפיילוט שעבדתי עליו לסדרה טלוויזיונית בשם זמני: "עלילות [...]

את נהדרת,באמת נהדרת,מספיק לי ההיכרות שלי עם בשמת כדי להבין שביב מכמה שאת כזו. מאחלת לך שתמצאי את השקט והמנוחה ושהכול יגיע בזמן הנכון…

תגידי לי כשתהיי מוכנה להכניס מישהי חדשה לחיים שלך. נלך קצת לפארק

מורנוש,
כמה שאת החזרת אותי אחורה עם הפוסט הזה. הזוי כל כך להרגיש את מה שהרגשתי אז שוב, בטקסט של מישהי אחרת. ואולי זה בעצם היופי בכתיבה.
ההזדהות הזאת, היא זו שמוכיחה, שאת נמצאת במקום הכי טוב שיכול להיות לך.
הגשמה עצמית, קוראים לזה.
אני מגיבה לך עם דמעות בעיניים , כי אני חושבת שבעולם הזה, יש לא מעט אנשים שמרגישים כמוך, אבל אני, קוראת וחיה את הסיפור שלך דרך העיניים שלי.
אותה תחושה, אותם קשיים, אותו כאב שקשה שלא לבכות עליו בלילה, אפילו אם אתה הצד שבחר לקום וללכת.

יכולה לעודד אותך ולומר בחיבוק גדול, שבעוד שנה תביטי על הדברים אחרת.
תראי שהקשר הזה לימד אותך להיות מי שאת וכיוון אותך למקום טוב יותר.
אני לא יודעת אם דווקא הקשר עם עופר, יעשה לך טוב ו"הידידות" הזאת תהיה אמיתית באמת, בתקופה הקרובה.
אולי זה טוב להתרחק. אני עשיתי את זה. והיום אני אדם שלם יותר.

תמשיכי לכתוב, את עושה את זה נפלא.
אוהבת

אפילו בפעם השלישית
אין על המילים שלך.
נשיקות רבות.
חברה שלך!

מרגש ועצוב גם יחד.
מזדהה עם כל מילה

רק טוב ואושר שיהיה לך
גם אני בטוח שתסתדרי !

היכולת שלך לחשוף את עצמך ככה פשוט נוגעת.
בלב. בפנים. עמוק. אני מרגישה אותך.
אני עוברת בימים אלו פרידה של ההורים. שוב. הפוסט שלך נוגע בכל הנקודות החשופות. הכואבות. ומשום מה זה ממש עוזר. שמת במילים הרבה דברים שאני מרגישה ולא מוציאה החוצה. אז תודה.
מקווה שיבואו במהרה ימים כתומים יותר (כתום שלי זה הורוד שלך).
לשתינו. ולכל מי שגם זקוק לקצת צבע בחיים.